הטלת הוצאות על חברות ביטוח הנוהגות בחוסר תום לב 

פסיקת הוצאות בגין התנהלות משפטית חסרת תום לב של חברות ביטוח

כמי שמתעמת לא פעם בשמם של לקוחות עם חברות ביטוח, עם הפרקליטות ועם גורמים גדולים וחזקים אחרים, אני רואה כיצד הגופים הגדולים האלה פועלים. שיטתם העיקרית – התשה. הגופים הגדולים מעוניינים "לחנך" את הציבור שלא כדאי לדרוש דרישות. שילמתם משך שנים פרמיות ביטוח, וכעת אתם רוצים לממש את זכויותיכם? דעו – כך רוצות חברות הביטוח להטמיע במבוטח – שצפויה לכם דרך ארוכה, קשה ומתישה. עדיף לכם לוותר מראש...החלטתם לנהל משפט נגד המדינה? דעו – כך מעוניינת הפרקליטות האזרחית ללמד אתכם – שהפרקליטות לא תכבד צווים של בית המשפט, לא תשחק את המשחק לפי הכללים, לא תחשוף מסמכים שחובה עליה לגלות ובאופן כללי תתעלם מדרישות מבוססות.

ברגיל אצל חברות הביטוח השיטה היא תגובות איטיות, ולרוב חסרות התייחסות עניינית. כשהמבוטח שולח מכתב דרישה לחברת הביטוח מתוך נסיון לסיים את הענין מחוץ לכתלי בית המשפט הוא נענה ראשית במכתב המאשר את קבלת מכתבו, אך לא יותר מכך. כמובן מכתב האישור הראשון מטעם חברת הביטוח נשלח למעלה מחודש לאחר משלוח מכתב הדרישה. במקרה הטוב יעבור עוד חודש בלבד, וחברת הביטוח תתחיל להעלות שאלות בפני המבוטח, שאלות שלרוב אינן רלוונטיות, אך מכריחות את המבוטח לכתת רגליו, לחפש מסמכים, לאתר נתונים ולאט לאט להתייאש, או להגיע למסקנה, שזה פשוט לא משתלם בחישוב של עלות-תועלת. לאחר עוד שני מכתבים מלאי מסמכים ועוד שני מכתבי תזכורת מעורך הדין תגיע הצעה, הנעה בדרך כלל בין משפילה ללא הגיונית ואז ייפתח משא ומתן. לא פעם המשא ומתן ייכשל בשל הצעות לא ריאליות של חברת הביטוח ולא יהיה מנוס מלפנות לבית המשפט.

במקרים היותר גרועים חברת הביטוח פשוט מתעלמת מהפניה. היא אינה מגיבה כלל. מצב זה קורה במיוחד, כאשר המבוטח פונה ללא עזרת עורך דין, ואז הוא נאלץ לשכור שירותיו של עורך דין מתוך התקווה, שזה לפחות יקבל התייחסות מחברת הביטוח.

כך או כך יגיע המבוטח לא פעם למבוי סתום. או שאין התייחסות או שיש הצעה מגוחכת לפיצוי, הגוזלת ממנו את זכויותיו ואת כספו. או אז ייאלץ המבוטח לפנות לבית המשפט, להוציא מכיסו כספים עבור אגרה, לכתת רגליו מספר פעמים למשרד עורך הדין על מנת לחתום על תצהירים, להגיש מסמכים וכיו"ב. בשלב זה תוהה הלקוח למה בכלל טרח לנסות לנהל משא ומתן, הרי בינתיים חלפה לה שנה. כמובן חברת הביטוח קונה לעצמה באופן אוטומטי תקופת חסד של עוד שנתיים עד שלוש, הזמן הממוצע לסיום תיק בבית המשפט, בהנחה שאינו תיק מסובך ורב נתונים.

על ריבית, הצמדה והפרה יעילה; למה כדאי לחברות הביטוח למשוך זמן?

כאילו לא די בכל זה, בתי משפט רבים פוסקים לתובעים את זכויותיהם מבלי להוסיף עליהם ריבית והצמדה כחוק מיום, שהיו אמורים לקבלן מחברות הביטוח. לעיתים יוסיפו ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה, ולעיתים חמור מכך – מיום מתן פסק הדין. מבחינתה של חברת הביטוח מדובר בענין משתלם במיוחד: גם אם תשלם בסופו של דבר את כל מה שנדרשה לשלם, הרי היא דוחה את התשלום בתקופה לא מבוטלת, לעיתים שלוש וארבע שנים ללא כל ריבית והצמדה. מבחינה כלכלית שקול הדבר להלוואה ללא ריבית והצמדה, דבר שכולנו יכולים רק לחלום עליו. מנקודת מבטה של חברת הביטוח נראים הדברים כך:

מבוטחים רבים ויתרו על תביעתם כי התייאשו; אחרים ויתרו מראש, כי הם יודעים שמדובר בדרך חתחתים ארוכה ומתישה; ואלה שהתמידו "הלוו" לחברת הביטוח בניגוד לרצונם הלוואה ללא ריבית והצמדה. מבחינת חברת הביטוח זהו Win-Win Situation.

צדיק בסדום

לאור המצב המתואר לעיל יש לשבח את כב' השופט אייל דורון מבית משפט השלום בחיפה, אשר בדונו בתיק משפטי שכזה (ת"א 20078-07-09) פסק הוצאות תוך התחשבות בהתנהגותה של חברת הביטוח. הוא פסק, שאילו חברת הביטוח היתה מתייחסת לפניות התובע טרם הגשת התביעה, ואילו הפנתה אותו לועדה רפואית נכונה לאחר פניית בא כוחו, ייתכן שכל הדיון המשפטי היה נמנע. תביעת התובע התקבלה באופן מלא, כלומר מלכתחילה היתה צריכה חברת הביטוח לשלם לתובע כפי שדרש.

לכן בעוד חברת הביטוח ביקשה שבית המשפט יפסוק לתובע בסך הכל 5,000 ש"ח כהוצאות ושכר טרחת עו"ד, פסק לו בית המשפט 43,500 ש"ח באומרו:

"פסיקת הוצאות יכולה וצריכה להוות כלי מחנך כלפי חברות ביטוח, גם אם בכובען כקרנות פנסיה. על קרנות פנסיה, בדומה לחברות הביטוח שכיום הפכו לבעליהן, לדעת כי עליהן להשיב ולהתייחס לפניות מבוטחיהן או לפניות עורכי דינם וכי התעלמות מפניות כאלה אינה מקובלת. כשם שעל חברות הביטוח לפעול על פי האמור בתנאי החוזה שהן עצמן ניסחו, על קרנות הפנסיה המוחזקות על ידן לפעול על פי האמור בתקנון שהן עצמן קבעו, ועליהן להתנהל מול המבוטח בתום לב ובאופן ענייני תוך גרימת מינימום טרחה למבוטחיהן, ותוך ידיעה שאם לא יעשו כן ייאלצו לשלם הוצאות לא מבוטלות בשל כך".

יש לקוות שבתי משפט נוספים ילכו בעקבות פסיקה זו ויתחילו להפנים, ששגרת ההחלטות בענין זה מעודדת חברות ביטוח לנהוג שלא כדין כענין של מדיניות.

סיום בנימה אופטימית

כמי שמנהל תביעות לא מעטות מול גורמים גדולים למדתי, שהמכשול הגדול של התובעים הוא הייאוש. ברוב המכריע של המקרים עמידה עיקשת וסבלנות משתלמות. בתיקים שאני מנהל מסתיימת התביעה בסכומים גבוהים משמעותית מההצעה הראשונית, ובלבד שלתובע היתה הסבלנות להמתין ולהתעקש. לכן עצתי לניזוקים ולנפגעים: אל תוותרו. כמובן חובה להיות ריאליים ולהכיר בערכה האמיתי של התביעה (עדיין יש מי שחושבים שיקבלו פיצויים כמו בסרטים), אך אם ברור שכשיש עילת תביעה אמיתית, נכון "ללכת עד הסוף" בבית המשפט ולדרוש את המגיע לכם.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אדי מאירי